2008/4/8
כשהגעתי לראשונה לדוג'ו, חיפשתי תחביב אקזוטי.
התברר שמצאתי גם תחביב וגם אומנות לחימה שתואמת בצורה מלאה את ההבנה ואת דרך החיים שלי.
מה זה אייקידו? אף על פי שקיימת הגדרה מקובלת, אני בטוח שלכל מתאמן יש תשובה משלו לשאלה זו.
איקידו בשבילי זוהי דרך להבין את מהות אומנות הלחימה, כמו גם דרך להבין את עקרונות היקום.
אני מודה לדימה, המורה שלי, על כך שאף פעם לא נותן לי לרדת מדרך שהיא נכונה בשבילי, דרך האיקידו.
דימה, אני מאחל לך הצלחה רבה בעיסוק האצילי שלך.
דמיטרי פונטוס
שלום לכולם.
שמי עפר ואני לומד איקידו בסגנון ISTA אצל דימה הידוע בכינויו דימיטרי רוזנבנד ורציתי להזמין את כולם לבוא גם.
את דרכי באמנויות הלחימה והעבודה הפנימית התחלתי לפני שנים בקונג פו ובטאי צ'י,משם המשכתי ליוגה ולאחר שנים של חיפוש הגעתי לאיקידו.
המורה הראשון שלי היה הונגרי שדיבר רק הונגרית (אני למדתי בהונגריה כל מיני דברים רק לא הונגרית), וכך נגלתה לי אמנות לחימה זו.
כשחזרתי לארץ רציתי להמשיך בדרך, עברתי בין מורים שונים באזור חיפה, ולא מצאתי את שחיפשתי.
עד שפגשתי בדימה עם החיוך החביב והאיקידו היחודי שהוא יוצר/מתרגל/מחפש איתנו תלמידיו.
בשעור איקידו אין הפרדה בין גזע,מין ורמה כולם מתאמנים יחד כך שבשעור הראשון אתה יכול לתרגל עם מישהו עם נסיון של 10 שנים וכך לומדים.
אין מקום להסברים רבים אתה מתבונן בריכוז ומנסה יחד עם שותפך לתרגול כשאחד תוקף והשני (המתגונן) מבצע את טכניקת האיקידו תוך ניצול האנרגיה של התוקף.
איקידו טומן בחובו המון בריאות, מיומנות,רוגע,וכיף.
אז כל המעוניין במורה עם טכניקה מדהימה ויכולת לימוד מרשימה מוזמן להצטרף לדוג'ו החמוד שלנו ברמת אלון ליפול על הרצפה ולצחוק.
עופר פינקלשטיין
זוהי הזמנה לשעורים פרטיים של אייקידו מסורתי כדרך לשיפור התמודדות עם "לקויי למידה" מכל הסוגים.
אני כותבת כי המורה שלי, דימה, הזכיר בפניי את הרעיון שיעשה שעורים פרטיים לילדים לקויי למידה, ואני רוצה להמליץ – גם למבוגרים.
אייקידו מסורתי ואי תחרותיות
המהות של "אי תחרותיות" מסתכמת בהכרה, שכדי ללמוד, על האדם להכיר תחילה את עצמו ואת יכולותיו באותו רגע, ואת רצונותיו. אני אומרת במפורש "יכולותיו באותו רגע", כי הרבה יותר קל להתקדם כשלא שמים מראש גבולות על היכולת.
ואם רוצים להשתפר, צריך להרשות לעצמנו לנסות כמיטב יכלתנו, לא לפחד לטעות, ולא להתעסק בכמה מגוכח אראה לאחרים אם אבצע משהו בדרך שונה ממה שהם חושבים לנכון.
לאנשים שחשים "מוצלחים", הדבר קל יותר לפעמים, ולכן אינם מקדישים לכך תשומת לב, אבל גם עבורם טמונה מלכודת: יהירות היא מכשול בדיוק כמו חוסר ביטחון עצמי, והלחץ "להישאר בטופ" לפעמים גדול יותר מהלחץ "להיכנס לתלם". אבל נושא הקטע הזה הוא לקויות למידה, ולכן נשאיר את המוצלחים לפעם אחרת.
אייקידו ולקויות למידה
להושיב ילד עם בעיות קשב או קריאה-כתיבה, בכיתה או אפילו מול מורה פרטי מעולה וסבלני, לא תמיד יעזור. זאת כי במקרים רבים, המתודה עצמה בעייתית עבורו, והתרגול בה לפעמים (מנסיון אישי) כרוך בסבל.
באימון באייקידו מסורתי המתאמן לומד קודם כל לחפש את הדרך הנכונה עבורו אישית לבצע את התנועה, ולא לחזור בצורה מכאנית על תרגיל כפי שהציג אותו המורה. לילד שאובחן כלקוי למידה תהיה בכך הקלה עצומה:
הדבר הראשון שינשור ממנו הוא התוית של יוצא דופן – ברגע שמכירים במוצהר שלכל אדם יש דרך ביצוע משלו, התוית הזו מאבדת מיידית כל משמעות.
הדבר השני שיתרום לו האייקידו הוא ההזדמנות לתרגל וללמוד ריכוז לא בישיבה. חשוב להדגיש, שרמת הערנות הנדרשת כדי "לעשות" אייקידו בצורה הנכונה גדולה מאוד, והיא כוללת מודעות לגוף שלך, לגוף של היריב ולתזמון הנכון של התנועות במרחב גדול. הביצוע הנכון של תרגיל אייקידו הוא דבר עדין מאוד, ויש טכניקות שלוקח שנים ללמוד. יש כאן בין היתר אלמנט של תרגול, שמביא לשיפור ושיפור חוזר, וגם התקדמות קטנה מורגשת מיד ומביאה לסיפוק ותחושת הצלחה. יכולת הריכוז והסבלנות שלומדים על הטטמי (מזרן האימונים) הן בסופו של עניין בדיוק אותן יכולות שלומדים, לדוגמה, מפתרון של כמות תרגילים במתמטיקה, ולוקחים אותן גם אל חיי היומיום.
שעורים פרטיים באייקידו
לילדים לקויי למידה, או לכל מי שמרגיש ש"לקפוץ לים סוער" של אימון בקבוצה גדולה יהיה עומס גדול מידיי, אני ממליצה להתחיל משעורים פרטיים, משתי סיבות:
1. בשעור קבוצתי, החלק במחשבה שמתעסק באנשים ורעשים עובד הרבה, ויש הסחות דעת. אלו תלויות גם באישיות של הילד: אי נוחות להראות מגושם, ו/או עודף גרויים ומידע למשל. לנסות לזכור את התרגיל ולהבין את התנועה כל פעם עם מתאמן אחר יכול להיות בהתחלה אתגר גדול מאוד לאנשים עם מוסחות גבוהה, או לאנשים שחשים שהם "מגושמים".
2. בשעור אחד על אחד, הילד יוכל להבין יותר טוב מה מצופה ממנו באימון: בשונה משעור בבית ספר, שם מציגים בפניו טכניקה שעליו לחזור עליה בדיוק נמרץ לקבלת תוצאה, בשעור אייקידו מציגים בפניו תוצאה, ומעודדים אותו ללמוד את דרכו האישית להגיע אליה (כמובן תוך שמירה על עקרונות בסיס, ועם הכוונה צמודה). זה נשמע כמו מילים מפוצצות, אבל מנסיון אני יכולה להעיד שלהבין את העקרון הזה, ובעיקר ליישם אותו, לוקח זמן. אי אפשר ממש להסביר את זה במילים למי שלא מכיר את העיקרון של אי תחרותיות בצורה מעשית.
באופן כללי, לא מומלץ להתאמן באייקידו רק עם אדם אחד, כך ששעורים פרטיים, או בקבוצה של שניים-שלושה, הם רק שלב ראשון. כדי להמשיך להתפתח כדאי להצטרף לקבוצה גדולה יותר כשמרגישים מוכנים.
כמה מילים על המורה
כמו בכל תחום, חשובה מאוד ההתאמה בין מורה לתלמיד. דימה הוא מורה סבלני וחכם, האווירה בשעורים שלו היא של כיף ועשייה. הוא מעניק תשומת לב לכל תלמיד גם באימונים הקבוצתיים, ויודע לאפשר לתלמידיו את החופש להתקדם בדרכם, לתת דגשים מתאימים בזמן הנכון, ולשמור על דינמיקה נעימה בין התלמידים. יש לו ניסיון רב בעבודה עם מבוגרים וגם עם ילדים, מכל שכבות האוכלוסיה. בטח גם בזכות זה, התחושה בשעורים שלו היא, שאין חשיבות לצרות האישיות שלך, או למוגבלויות שאתה חושב שיש לך. מה שקורה בשעור הוא שכולם (גם המורה) לומדים, וזהו.
מילה אישית לסיום:
בזמן הכתיבה אני מתאמנת אצל דימה כבר יותר משנה. בגלל שהגעתי אל אליו דרך פרויקט מיוחד שעשה במכללה שלי, היה לי מזל להתחיל את לימודיי אצלו בקבוצה קטנה מאוד, כשלמעשה הייתי התלמידה היחידה בכמחצית השעורים במשך סמסטר. לכן אני יכולה לספר בגוף ראשון, שהשעורים הפרטיים האלו היו עבורי לימוד אינטנסיבי, כיף לא נורמלי, ומקור לשלווה. ובתור מאובחנת מגיל צעיר, הן כמחוננת והן כלקויית למידה, אני יכולה לספר לכם – אין טוב מאייקידו כדי לזרוק לפח את כל השטויות שמספרים לך על מי אתה, ופשוט לחיות.
דרך צלחה לכולם!
מעיין.
תמונה אחת שווה אלף מילים - חוויות מהסמינר האחרון של מיכאל לוי נוימנד סנסאי
בסוף השבוע האחרון , אמצע פברואר סערת רוחות, ברקים ורעמים. היתה נקודה מאד חמה בחיפה. שם אנשים הזיעו וחייכו תוך למידת עצמם דרך טכניקות איקידו. כשאתה לומד איקידו אתה לומד את עצמך את מעלותיך ואת מגרעותיך , כשאתה לומד איקידו ב ISTA אתה עושה זאת עם חיוך רחב.
אני חבר בארגון כמעט שנה, ואני מאד שמח להיות תלמיד של דימה. אבל כשאמרו לי, שהאיקידו שלנו "צרפתי" אני מודה שנרתעתי קצת.
והנה בסוף השבוע המדובר פגשתי את המורה הצרפתי שלנו, ששלט ביפנית, לא רע, לפחות מבחינת מושגי האיקידו וגם בעברית.
אני יכול להגיד שאני גאה להיות חלק מאסכולה זו של איקידו. ראיתי אדם, מורה שהתפתח לדרגת אומן כה גבוהה, לאמן 60 איש באיקידו להיות ער לצרכים האישיים של כל אחד ואחד ולהקנות מושג בסיסי ועמוק בזמן כה קצר, זו באמת יכולת מופלאה. ומעל הכל החיוך, הרוגע והאוירה הנעימה ששוררת סביב מיכאל.
בסוף שבוע אחד הבנתי מה שלא הבנתי ב 3 שנות איקידו, מהו המרכז שלי או יותר נכון איפה לחפש את המרכז שלי, בלי ספק האיקידו מוביל אותי למצוא אותו, הדרך עוד רבה אבל ברורה מתמיד.
תודה למיכאל לדימה ולכל מי שהיה טורי או אוקה עבורי אפילו למספר רגעים.
עפר
