אייקידו - מחשבות
המורה יכול ללמד רק את האייקידו האישי שלו. האייקידו של המורה אינו האייקידו של התלמיד. תפקיד המורה הינו לכוון את תלמידו אל הדרך בה יחפש את האייקידו האישי שלו.
המורה הוא לא גורו ותורתו היא לא תורה מסיני. התלמיד יכול ואף צריך לשאול שאלות. כל אחד שואל את השאלות הנכונות לו בכל רגע נתון. תפקידו של המורה הוא לא לתת תשובה, אלא לתת כיוון בחיפוש אחרי תשובה. כל אחד מוצא את התשובות הנכונות לו .
"אם משהו עובד רק בטכניקה אחת - יש לזרוק את זה, זה לא אייקידו" - אומר שיהאן אלן פיראש. בכל טכניקות האייקידו נמצא את אותם העקרונות הבסיסיים. את העקרונות האלו יש לחפש- ולא מגוון של טכניקות.
האייקידו דומה לשירה - אתה יודע איך אתה מתחיל את השיר ומגלה את הסוף תוך למידה על עצמך.
האייטה (התוקף) - הוא המורה. הוא יוצר את הסיטואצייה הנכונה לטכניקה ספציפית; אחרי זה הוא מחפש יחד עם הטורי (מבצע הטכניקה) את מסלול התנועה היחיד בו הוא לא יכול שלא ליפול; אחרי זה הוא לומד לתקוף במינון הכוח המתאים לרמה של הטורי, כך שזה יוכל ללמוד. אין זה תפקידו של האייטה לקבל את הטכניקה וליפול.
אנרגייה היא מידע. האייקידו היא דרך ללמוד לזהות בכל המתרחש סביבינו מידע הרלוונטי לנו ואת הדרך לקבלת המידע הזה. לכן האייקידו היא אומנות שהופכת את החיים לשלמים יותר ומעניינים יותר.
אנרגייה היא מידע. כל אחד מוכן לרמת המידע הנכונה לו בכל רגע נתון, בהתאם להתפתחותו הרוחנית, המנטלית והפיזית האישית. חייב האייטה (התוקף) למצוא את כמות האנרגיה / המידע הנכונה לטורי (מבצע הטכניקה) בכל פעם מחדש. לכן האייטה - הוא המורה.
"אין אינג ו יענג. אין להפרידם. הם תמיד יחד. הם תמיד אינג-יענג, אחד בתוך שני." - אומר שיהאן אלן פיראש.
"כל אנרגייה שאנו נותנים בשיעור גורמת לטוב ולרע. תפקידו של המורה לתקן את הצד השלילי של השיעור הקודם בשיעור הבא." - אומר מיכאל לוי-נוימנד סנסאי.
"אין לחפש את עקבות הקדמונים, יש לחפש את מה שהם חיפשו" - הזקן בסיאו.
את האייקידו יש לתרגל כמו תפילה - כל רגע נתון. האייקידו הוא דרך חיים - ולא אוסף של טכניקות.
